מן העתונות
לביהמ"ש הוגשה בקשה להורות לבזק, ל-yes ולבעל השליטה בהן, שאול אלוביץ, למסור מסמכים לשם בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם בזק ● לפי הנטען בבקשה, עולה חשד כי כי מכירת מניות בזק שהוחזקו בידי בי קום התבצעה "ביודעין, או למצער ברשלנות, תוך שימוש במידע הפנים של בזק ובשווי גבוה משמעותית משוויין הבורסאי האמיתי של המניות הנמכרות"
עו"ד אסף ברם, המתמחה בשוק ההון ומרצה לדיני ני"ע במסלול האקדמי של המכללה למינהל ,טוען כי "מה שקרה ב'שורט טריי'ד ו'ג'נרל טרייד', ויש עוד כאלה שפועלים באותה שיטה, זו מירמה פשוטה ובוטה. אתה מקבל כסף מאנשים, ואתה מבטיח להם שתשמור אותו בנאמנות ותשקיע אותו, כשבפועל אתה לא שומר אותו בנאמנות ואתה גם לא משקיע אותו – אתה פשוט לוקח אותו ומקווה לטוב".
גם השנה ממשיכים להוביל
עורכי הדיו אסף ברם וגיא בן-גל, מומחים לניירות ערך: "התנהגות זו היא חסרת כל היגיון כלכלי והיא בניגוד מוחלט להתנהגות של בעלי מניות הפועלים בצורה רציונלית, השואפים למקסם רווחים במסחר"
בין הקולות שעולים כיום לעצור את ההסדר ולהעביר מסר חד וכואב יותר לכיס של הדירקטורים, נמצא גם עו"ד רועי סלוקי, שותף-מייסד במשרד עוה"ד ברם-סלוקי, המתמחה בשוק ההון, ושייצג בזמנו את אלטושלר-שחם במכתב שנשלח לדירקטורים מקבוצת אי.די.בי.
לדברי עו"ד אסף ברם, מומחה לדיני תאגידים, "האמריקאים הבינו כבר ב-84' שקנס זה לא מספיק. הם אמרו דבר נורא פשוט: רק קנסות על תאגידים זה לא טוב, למה? כי אז הם מגלגלים את זה על בעלי המניות, על הלקוחות, על הבנקים ועל גורמים חיצוניים – ואז זה לא באמת עונש על התאגיד. הוא שוכח ולא מפנים את הנורמה ההתנהגותית שבגללה הוא נענש".
יו"רית מקאן ואלי הודתה ברכישת מניות קומפיוג'ן בכ-54 אלף שקל על בסיס מידע פנים מאחיה. ההחלטה שלא להרשיעה התקבלה בין היתר בשל הפגיעה החמורה במקור פרנסתה. השופט כבוב: אין בהחמרה בענישה בעבירה זו כדי לאיין את סמכות ביהמ"ש להימנע מהרשעה בנסיבות חריגות
לדברי עו"ד אסף ברם, בעלי המניות הנוספים יכולים להביע התנגדות להליך, אבל בתביעה נגזרת זה נדיר שבעלי המניות אחרים מתנגדים – וזה לא קרה מעולם; אבל זו טכניקה שהחוק מחייב, לקבל התנגדויות. לדבריו, "באופן מעשי ברגע שהם הסירו את ההתנגדות שלהם השופט יאשר את ההסדר".